הדרך נפתחת לפניי. ואני מבולבלת. הגוף מוביל אותי קדימה, המחשבות נשארו שם, במראה של שלושה אנשים שהולכים יחדיו בגן, קרן אור מקיפה אותם, יוצרת מערבולת זוהרת, מרקדת, סביבם.
יום אחד אשב בדירה קטנה בקומה גבוהה בצהרי יום חורפי ואבהה בשני חתולים משחקים עם כדור צמר על עדן החלון. הכדור יילך וייפרם, ייכרך סביב החתולים הצוהלים, קרן שמש תישבר על הזגוגית הקפואה ותלטף ברוך אותם ואותי. חמימות נעימה תתפשט לי בכל הגוף ודמעות עבות יתפרצו מעיניי. זו לא תהיה הפעם הראשונה שאבכה שעות ארוכות על בדידותי.