כשחזרתי מהתערוכה של אנט מסאז’ה במוזיאון תל אביב אמרתי לבנזוג, אם הייתי צריכה לבחור ביקור בתערוכה אחת כל השנה – הייתי הולכת לזו
שוטטתי בין העבודות שלה, חלקן ראיתי בתערוכות אחרות, חלקן ראיתי ברשת, ואז נעמדתי מול המיצב האדום,
התיישבתי שם על הספסל ולא רציתי לקום.
בלתי אפשרי להעביר למילים את העוצמה של מה שמתרחש שם, פשוט להתמסר למה שעולה.
מכיוון שלא באמת הייתי צריכה לבחור בתערוכה אחת, בשבת נסענו לעין הוד, לתערוכה הקבוצתית שאצר ניר הרמט “סימנים”.
איזה אוסף מושלם של עבודות, ואיזו אוצרות חכמה ורגישה…
ריגשה אותי במיוחד העבודה של שחר קורנבליט – מינימליזם מדוייק וכל כך אקספרסיבי,
בדרך חזרה הביתה עצרנו בזוזו, בתערוכה “יצירים פלאיים” שאצרה רותם ריטוב.
