התוכנית הבינלאומית לאמנות צעירה היא פרוייקט ייחודי, המחבר בין אמנים צעירים (גילאי 20-40) לבין רוכשי אמנות.
התוכנית היא מיזם של הישראלי טל דנאי, שחבר לחברת סות’בי’ס הבינלאומית.
הרעיון שעומד מאחורי תוכנית זו הוא לפתוח בפני אמנים צעירים הזדמנות להיחשף, להציג את העבודות שלהם בפני קהל בינלאומי וגם למכור את היצירות.
היצירות והיוצרים עוברים מיון קפדני, ובסופו של דבר מוצג מגוון רב של עבודות.
מאז 1996, שנת הקמת הפרוייקט, הציגו במסגרת Artlink מעל ל- 400 אמנים מארצות רבות ברחבי העולם.
אנדראה חואן מציגה צילומי צבע, שדנים במבט שבמדיה הצילומית. ביחסי הגודל שנוצרים בצילומים בעקבות יכולתה של העין (העדשה) לבודד את האובייקטים שהיא מצלמת, כך שהיא יוצרת מימדים חדשים, יחסים שונים שקיימים בין האובייקטים, אשר לא תואמים את העולם ה”מציאותי”.
כך בתמונה הזו, במבט מרחוק נראה אמבולנס או רכב שרות כלשהו, נוסע בהר מושלג. מבט קרוב ומדוקדק יותר יגלה, שמדובר במכונית צעצוע. ואז נשאלת השאלה: זה קרח מרוסק על משטח עבודה ? (כנראה שכן).
המבט מתעתע בנו. הידיעה שלנו את העולם, את המציאות, קובעת בשבילנו מה אנחנו רואים.
אבל אנדראה גורמת לנו להביט פעם נוספת ולבדוק את הידע שלנו – האם כל מה שאנחנו רואים בצילום הוא אמיתי? 
©Andrea Juan
ניקול ג’ייקובס מצלמת אישה כמו צלובה.
אישה צעירה, אולי זאת הצלמת בעצמה, אין מידע על כך. היא עומדת-נשענת על קיר מצוייר, באותה תנוחה של ישו הצלוב. בבטן התחתונה שלה סימני פצעים, מדגישים את הקימור של הבטן העגולה,. בציור שמאחוריה, הצלב על הראש שלה, מחזק את הסיוטאציה של ישו(ה) הצלוב(ה). הקווים יוצרים ציור מתפתל, ספק כנפיים, ספק אש שטנית, בעל קצוות חדים. האישה הצעירה לא מיישירה מבט, היא מסתכלת לכיוון הרצפה, כמו ישו הצנוע. על כל הצילום מיסוך עדין – רשת לבנה שמסתירה-מגלה-עוטפת את התמונה כולה. הרשת נראית כמו הבד שהתגלה בשנים האחרונות, עליו “מוטבעות” פניו של ישו.
הצפייה בעבודה מעלה שאלה מרכזית אחת: ישו – אישה? איך יכול להיות שהדמות המרכזית ביותר בדת הנוצרית – אישה? או אולי היא בעצם שטן?
©Nicole Jacobs
התערוכה, שהוצגה במקביל בגלריה האוניברסיטאית בתל אביב, באמסטרדם ובמוסקבה, הייתה מגוונת מבחינת טכניקות ומבחינת הנושאים שלה. אמנים צעירים ממדינות רבות הציגו ציורים, צילומים, פסלים ומיצבים. בכל מדינה האמנים מציגים עבודות שונות, מתוך אותו גוף עבודה.
אישית, אני מוקירה ומעריכה מאוד את הפרוייקט הזה.
אמנים רבים וטובים, מתוסכלים כי הם צריכים לעבוד בכל מיני עבודות מוזרות ולא מתאימות כדי להתפרנס.
אמנות מעשירה את החיים שלנו, מעניקה לנו ריגושים אינטלקטואלים ואסטטיים.
אין סתירה בין יצירתיות ופרנסה.
אמנים צריכים להתפרנס מהעבודה שלהם. זוהי מהותם, זה המקצוע שלהם.
