כל היום חיפשתי את העץ המכושף ביער הצפוף והירוק של תחילת האביב.האויר מתנער מהשרב הכבד ששרר כאן אתמול, טיפות זעירות מתחפשות לגשם,על השורשים העבים של עץ פיקוס ענק נשען ילד דקיק, שיער ארוך וזהוב, עיניים כחולות שקופות.הוא מזדקף ומסמן לי ...
הימים עמוסים, רגעים ארוכים של שקט נעים וטוב ובבת אחת עיניים שמתמלאות בדמעות.מזמן תכננתי, ובשבוע האחרון סידרתי לי עמדת סריקות.זה התחיל עם ערימה גדולה של שקופיות שאבא שלי צילם.די מהר הבנתי שזה נוגע בי במקומות שאני לא יכולה להתמודד איתם ...
היה בהחלט שווה לנהוג את כל הדרך לחיפה (אבל בפעם הבאה זה כבר יהיה ברכבת, נגמרה לי הסבלנות לפקקים) לביקור במוזיאון, גם בזכות האמנות הטובה שראיתי שם וגם בזכות החברה. כל כך אהבתי את העבודות של שני אמני וידיאו, הייתי ...
בזמן שתערוכת כריסטינה שלי הייתה מוצגת במקום לאמנות פנתה אליי ענת גורל רורברגר והזמינה אותי להשתתף בתערוכה שהיא אוצרת, שעוסקת בהיבטים הנוגים של ימי הולדת.דיברנו קצת וקבענו פגישה.בין לבין חשבתי הרבה על ימי הולדת. שלי, של האהובים שלי.תמיד ייחסתי משמעות ...
היא הייתה האמא הכי יפה בעולם. אז עוד לא ידעתי כמה עמוק העצב שמסתתר מאחורי כל היופי הזה. אני זוכרת, כל יום. היום קצת יותר. ...
הדרך נפתחת לפניי. ואני מבולבלת. הגוף מוביל אותי קדימה, המחשבות נשארו שם, במראה של שלושה אנשים שהולכים יחדיו בגן, קרן אור מקיפה אותם, יוצרת מערבולת זוהרת, מרקדת, סביבם. יום אחד אשב בדירה קטנה בקומה גבוהה בצהרי יום חורפי ואבהה בשני ...
ערב אחד נרדמתי על אדמה מכוסה בעשב רך ומלטף. הריחות והקולות סביבי נדמו לי מוכרים, זה היה מוזר ומסקרן, אבל העייפות הכריעה אותי והחלטתי שאחקור את התחושה הזו באור יום. בבוקר מצאתי את עצמי ביער בו נפקחו עיניי לראשונה. אותם ...
הרגליים מובילות אותי קדימה, אל תוך סבך הצמחיה הלחה והריחנית. עיניי פקוחות, קשובות לגוונים המשתנים של הפרחים שאני פוגשת בדרך. ציפורים מלוות אותי, מרחפות מעל ראשי במעגלים, מצייצות ציוצים דקים. אני הולכת זמן רב, הימים ארוכים וחמימים, העלים שעל ענפי ...
עד שהתחלנו לראות לקח זמן. לא ידענו כמה, כי עוד לא ידענו לספור ימים או שעות, וגם לא ראינו את השמש עולה ואת הירח נעלם בשמיים. למעשה לא ידענו שיש אפשרות כזו, לראות. העיניים שלנו היו חתומות, המבט מופנה פנימה, ...