אני מתבוננת בעיניו הפקוחות לעולם החדש של אבי התינוק, עוד לא יודע דבר על החיים הקצרים שמחכים לו, על העצב הגדול עם מות האב, עם מות האח, על האישה היפה שישא ועל שתי בנותיו, על המעברים ממדינה למדינה, על הנצחונות ...
נחמות גדולות וקטנות ...
החדר מבעבע מחום לח, סערה חשמלית משתוללת בחוץבפנים אפלה, תינוקת עומדת על רגליה היחפות, אחוזה בסורגי העץ, בוכה בכל כוחם של ריאותיה הקטנותהאם שוכבת על הצד, רואה או לא רואהומסתובבת על צידה השניהבכי הופך חרישיאור רך חודר מבעד לדלת שנפתחת ...
רק אחרי שהרגשתי את הצורך העז הזה בעצמי, לצאת מעצמי, כשהיא כבר מזמן לא הייתה, הבנתי את השיטוטים האינסופיים, את הדלתות שסגרה ולא פתחה יותר, קמה בבוקר ועושה את כל הטקסים האלה שלה, שעה ארוכה של ניקיון העיניים בצמר גפן ...
אני ישנה או מעמידה פנים חיוך של תינוקת שרק נולדה מתעקם לי על השפתיים מוציאה לשון ארוכה קול של לביאה עייפה פוקע ממעמקי הלב מותחת את שרירי הלסת הם אוחזים את כל הקורות של הזמן הזה והזמן ההוא לא מרפים ...
מעל שבוע הבטן שלי סוערת היא תמיד המקום הראשון בגוף שמגיב לסערות הנפש לפעמים בקטנה, לפעמים בהתפרצויות געשיותגם דברים טובים קורים בחיים שלי, עוד לא יכולה לספר עליהם, שממלאים לי את הלבעצם המחשבה על לרקום תוכניות לעתיד הקרוב מסמן לי שיש עתיד, ...
בשבעה ירד גשם. בדרך כלל במאי כבר לא יורד גשם. השבוע ירד קצת גשם והיום נראה ששוב יירד גשם. אולי בגלל שכולם קצת עצובים או הרבה וזקוקים לתזכורת מהטבע שמותר ואף רצוי לבכות, גם מחוץ לעונה. אחרי שראיתי אותה , ...
נשים מדברות מלחמה, תערוכה קבוצתית באוצרות אסנת ישראלי, עמותת עדן, קיבוץ דורות בחוץ יש שמשאין זו אלא שמש אחתאבל אנשים מסתכלים עליהואז הם שרים.אני לא יודעת לגבי השמש.אני יודעת את המנגינה של המלאךוהדרשה החמהשל הרוח האחרונה.אני יודעת איך לצרוח עד ...
הייתי רוצה לעסוק רק בזה. לבחור איזה פריים הכי מתאים להגדיל ולהדפיס מסרט אחד שצילמתי ליד מה שהיה פעם הבית שלי. בית שבחרתי להתרחק ממנו.חושבת על הבחירות שעשיתי בחיי, איפה אני היום ואיפה הייתי רוצה להיות.אין לי יותר אויר, לא ...