ראיתי (קצת באיחור, הייתי עסוקה בדברים שמחוץ למסך בסופשבוע הזה) את הויכוח שהתפתח באתר של טל איתן.
טל העלה קישור לכתבה על אלימות שוטרים נגד הומואים. הויכוח בטוקבקים לא ממש התייחס לנושא הזה, שלפי דעתי הוא מדאיג, מקומם ומחייב התייחסות נאותה. הויכוח גלש לפסים אחרים לגמרי, מבהילים במיוחד.
מבהיל ומפחיד אותי שלאנשים (נאורים? חכמים? מחזיקים אתר ברשימות?) עדיין מסוגלים להוציא מהפה שלהם משפטים כמו: הומוסקסואליות היא סטייה נפשית על רקע מיני.
לא מבינה. נראה לי, שמשהו לא בסדר בבן אדם שמשחרר לאוויר העולם משפטים כאלה. שבן אדם שאומר כאלה דברים לוקה בסוג הכי מבחיל של מרכיבי האישיות האנושית: דיעות קדומות, שגורמות לאדם לחשוב שיש קבוצות אוכלוסיה טובות יותר מאחרות.
ולא הייתי טורחת על כתיבת מילים אלה עבור איתן כספי בלבד. הבעיה היא שהוא מייצג ציבור מסויים של אנשים שמשוכנעים בצדקתם, כמו השוטרים ההומופובים למשל.
תעצרו רגע ותחשבו על המהות של ההגדרות: סטרייט מול הומואים ולסביות. (ישר מול “עקום”? מי ישר? מה הולך פה?)
האמת, אני מופתעת. אני מנהלת שיחות רבות על הנושא עם הבת שלי בת ה- 16. היא מתנדבת במרכז הנוער “הפוך על הפוך“. בין יתר הפעילויות הברוכות שמתרחשות ב”הפוך” (כמו חינוך למין בטוח, למשל), יש שם קבוצת תמיכה לנוער הומוסקסואל, אליה מגיעים נערים ונערות רבים, שנמצאים בתהליך של גילוי הזהות המינית שלהם. כשאני הייתי בגיל הזה לא דיברו בכלל על הנושא. אני אפילו לא שאלתי את עצמי את השאלה הזו, אם אני אוהבת בנות או לא. כי לא היה מצב לשאלה כזו.
אבל אצל הדור הצעיר הזה השאלות לגיטימיות, והשיח עוזר למבולבלים, ללא בטוחים, לקבל את עצמם, לצאת אל העולם בראש מורם ובלי פחד שיקטלגו אותם בצורה זו או אחרת.
מה שמעניין, שעם כל ההורמונים המתפרצים של הגיל הזה, הדור הזה מתעניין אחד בשני כבני אדם ולא על פי הנטיות המיניות. נטיה מינית היא עבורם כמו צבע עיניים או גובה. נתון בלבד.
ואם בני נוער מסוגלים להתייחס לנטיות המיניות של החברים שלהם כאל עוד נתון, למה, אלוהים אדירים, אנשים מבוגרים יותר, שהדברים “ברורים” להם יותר והם אפילו הורים לילדים (מה תעשה, מר כספי הנכבד אם אחד מהילדים שלך יפתח “סטיה נפשית” כזו? תזרוק אותו מהבית? תאשפז אותו בבית משוגעים?) למה הם מגלים חוסר סובלנות ובורות ושנאת אדם ואלימות כזו גדולה?
ומילה אחרונה על איידס: אין לי השכלה בתחום הרפואה ואין לי מושג על נתונים סטטיסטיים.
אבל, אני זוכרת, שכשהתחילו לדבר על איידס אי שם בתחילת שנות ה- 80, לא מעט “סטרייטים” נדפקו בגלל שהיו בטוחים שזוהי רק “מחלה של הומואים”.
חג חרות מדיעות קדומות שמח !
