הימים בתכלת

צריך לקום, להתאפר, להתלבש יפה ולצאת לרחוב
ללכת ללכת ללכת
בסוף היום כבר אפשר לחזור הביתה.

אני חייבת לנשום אוויר, חם נורא כאן, העיניים שלי צריכות אויר קר.
אז אני אלך ואשב בקניון, שם יש אויר קריר.

שם אני אוכל, שם אני אשב עד שאהיה מאוד עייפה וארצה לחזור הביתה.

יש לי דלקת בעיניים.
אני מתעוורת.
הרופא נתן לי טיפות.
אני שוכבת במיטה ומטפטפת טיפות לעיניים שלי.

צריך קודם כל לשטוף ידיים.
עם מים וסבון.
אחר כך לטפטף טיפות ולנגב בצמר גפן.

לצמר גפן יש צבע משונה.
הוא שחור?
הוא שחור!

ומה זה מגרד לי בפנים?
יש כאן המון המון יתושים.

מה אתם רוצים ממני?
אתם לא מבינים שהיום שישי ואני לא הולכת איתכם לשום מקום?
לאן אתם לוקחים אותי?
מה אתם מדברים שטויות?
הצמר גפן באמת מלא לכלוך
צריך לנקות אותו.
מה פתאום לבן ונקי?
שחור
אמרתי שחור

מה זה המקום הזה?
אתם לא משאירים אותי כאן
אני חוזרת הביתה
לא מעניין אותי

אני לא פוגעת בעצמי
היו יתושים  בבית שלי וגירדתי
מה זאת אומרת סימנים בפנים
בגוף?
יתושים, אמרתי לכם. חם נורא בבית המחורבן הזה,
אי אפשר לאכול שם כי המטבח מלא ג’וקים
ויש שם משהו שחור שיוצא מהדלת של המקרר
אני מסבירה לכם
יש שם משהו שחור במטבח.
איך את לא רואה את זה?
לא ראית את הג’וקים?
היה שם מלא.

והחום הזה השפיע על העיניים שלי
והייתי צריכה לטפל בהם, כי אף אחד אחר לא מטפל בי.
אז שמתי טיפות והייתי צריכה לחכות שהטיפות יחדרו לתוך העיניים שלי.
ואחר כך לנגב, אבל הצמר גפן היה שחור ולא היה טוב לעיניים שלי.

עכשיו אני רוצה לישון.
לא רוצה לדבר עם אף אחד.
תנו לי לישון
מה, נתתם לי תרופה? בגלל זה אני כל כך עייפה?

אל תלכי. שבי לידי.
אני לא רוצה להשאר כאן לבד.