מחכה. סופרת שניות, מביטה לאחור. ממוללת בין אצבעותיה הדקיקות את תחושת בשרו, מתענגת על טעמו שהפקיד אצלה. משחזרת ומרגישה שוב ושוב את החום. כל כך נעים. כל כך קרוב. רוצה לחזור לשם, לטבוע בין זרועותיו. חושבת מחר אולי. ואם לא כך – אז איך באמת. איך תחייה את ימיה. אולי איתו. אולי בלעדיו. בינתיים, מתאפקת. אכן ילדה טובה.
