שיהרו שיוטה נולדה באוסקה בשנת 1972, חיה ופועלת בברלין משנת 1999.
שיוטה מתעניינת בזיכרון ושיכחה ומנהלת דו שיח עירני עם החלומות שלה.
במוזיאון הרצליה מוצגת עבודה של שיוטה “חרדה מפני”.
“מיצב חוטי צמר שחור ומיטה. באמצעות חוטי הצמר השחור טווה האמנית חלל תחום ונפרד בתוך חלל התצוגה הפתוח. במרכז חלל זה היא מציבה מיטת מתכת פשוטה ועליה מצעים לבנים נקיים. שילוב האלמנטים הללו יוצרים חלל שהוא חשוף למבט אך חסום לגישה, אינטימי וקליני בה בשעה” [הדס מאור, אוצרת התערוכה]
חרדה מפני, שיהרו שיוטה
החלל מרשים, כמו מערה מבודדת, אליה אפשר להציץ מפתחה.
סבך של חוטים שחורים מסקרנים את המבט ומבקשים ממנו להשאר שם, להביט בקונסטרוקציה, לנסות להבין מה המיטה הזו עושה שם. איזה סוג של מיטה זו. מיטת חולים? מיטה לידה? מיטת שינה? מיטת אהבה?
הצופה עומד שם בפתח המערה וחושב על מקום מוגן, על ישיבה או שכיבה במיטה הזו הרחק מכל סכנה אפשרית. המיטה אמנם נראית. אבל לא בבירור, ולא בקלות אפשר להגיע אליה.
התחושה היא ששיוטה מנסה ליצור את המרחב המוגן הזה, שכל מהגר מחפש בארץ החדשה אליו הוא מגיע. כמעט כל אחד יכול להזדהות עם החיפוש הזה, גם אם ההגירה היא זמנית. אנשים מתניידים ממקום למקום, עובדים בתקופות שונות הרחק ממקום הולדתם, מטיילים במשך תקופות ארוכות, מבקרים חברים ומשפחה בארצות רחוקות.
המרחב המוגן משמש עוגן לשינה בטוחה, להתמקמות הגוף והנפש בתוך מקום לא מוכר, שם אפשר ללכת לאיבוד בקלות.
מצד שני, המרחב המוגן הזה מעורר תחושות של אי נוחות, כמו שהייה בתוך יער סבוך ועויין. האם כדי להרגיש מוגן יש צורך להתעטף בקוצים דקים, עויינים ומרחיקים כל ניסיון קירבה?
הרי קשה להכניס לתוך המרחב הזה אנשים נוספים. המרחב המוגן הזה – הוא מרחב בודד? המקום היחיד האמיתי בו האדם יכול להרגיש בטוח? המרחב של עצמו?
‘What’s under my feet, what I eat, whom I meet – all that influences my art’
(מה שנמצא מתחת לרגליים שלי, מה שאני אוכלת, מי שאני פוגשת – הכל משפיע על האמנות שלי) אומרת שיהרו שיוטה.
שיוטה החלה את דרכה האמנותית בציור. תוכנית לחילופי סטודנטים הביאה אותה לאוסטרליה ובשנת 1996 הגיעה לגרמניה. שם היא למדה אצל אמניות המיצב מרינה אברמוביץ ורבקה הורן. הן עודדו את שיוטה לעבוד על תחושות הגוף וניסיונות בחלל.
בגרמניה היא זכתה להערכה רבה, הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות. שיוטה הציגה ב”‘Queensland Art Museum’” בניו יורק ולקחה חלק בטריאנלה לאמנות מודרנית ביוקוהמה, מה שהציב אותה כאמנית בעלת מוניטין בינלאומי.
התערוכה מוצגת עד ה- 30 לאוקטובר