באמת עיר יפה.
כשמתהלכים ברחובות שלה, לפעמים מרגישים כמו בטיול בנוף של אגדת ילדים עתיקה.
ולפעמים כמו ברחובות היוקרתיים של פריז, על כל החנויות עם המותגים והמחירים המופרעים.
עיר של ניגודים, רחובות צרים, פארקים ענקיים.
הבירה מצויינת, השפה בלתי אפשרית (אבל כשרוצים – מבינים אחד את השני בלי שפה…)
המון-המון תיירים היו בסופשבוע הזה בפראג. כולם הלכו ברגל, כולם שתו המון בירה. כולם צילמו המון צילומים.
וגם אני, כמובן, צילמתי.
(ותודה לאלכס על העצות הנפלאות והמועילות, וכן, גם על “לכחול אין דרום”, אותו אני קוראת לאט-לאט, נהנית מכל מילה)
