תערוכה מעניינת שמוצגת בדרזדן, גרמניה, מזמינה את המבקרים בתערוכה לשתות מהתמונות שתלויות על הקיר.
מרכז העניין של התערוכה מוסט לדבר החשוב באמת שמתרחש בערבי פתיחות בגלריות ומוזיאונים: השתיה, במקרה הזה, מסמלת את האינטראקציה החברתית של המבקרים. לראות, להראות, לשתות איזה כוסית, להגיד כמה מילים שיישמעו חשובות ויזכו את הדובר בתואר “מבין עניין”.
כך, אירוע שאמור לחגוג יחד עם האמן את תצוגת עבודתו, אירוע שאמור להתרכז בעשייה אמנותית, הופך לעוד אירוע חברתי, שאינו שונה מכל אירוע חברתי אחר.
Hannes Broecker תולה על הקיר תמונות שתכולתן משקה צבעוני, על הרצפה מסודרות כוסות, והמבקרים מוזמנים להתכבד בנוזלים הצבעוניים היישר מיצירת האמנות התלויה על הקיר.
בסוף האירוע, התמונות ריקות, הכוסות מפוזרות ולמעשה, עבודת האמנות נעלמה כלא הייתה, כי למעשה, לא הייתה לה חשיבות מלכתחילה כעבודת אמנות אלא כמכילה את השתיה.
נראה לי כמו דרך מקורית ומשעשעת להגיד בקול רם את צמד המילים שאמר הילד הקטן בקהל שצפה בבגדים המדהימים שלא היו של המלך ההוא…
