אני אדם ויזואלי. אני חייבת לראות, וכשאני לא רואה, אני מדמיינת.
כשאני מדברת עם אנשים בטלפון, מייד עולה לי בראש תמונה של איך הם נראים.
וכשאני מתכתבת עם אנשים, או קוראת טקסטים, אני רואה את הדמות שלהם.
שמחתי על ההזמנה למפגש שיזם צבי גיל רציתי להגיע כי הייתי סקרנית לראות את האנשים במציאות. התמונה הקטנה שיש כמעט לכל אחד באתר לא משקפת לרוב את האדם שמאחורי המילים.
הרבה שנים אני בבית הזה, פגשתי חלק מהכותבים, ורציתי לפגוש עוד.
באתי עם המצלמה, כמובן.
וצילמתי לא מעט.
היה נחמד מאוד, ואני מודה לצבי על היוזמה ול“הורים” שלנו – ירדן, אורי ואילן, על הפרוייקט הנהדר הזה.
להתראות במפגש הבא …
הצילומים שלי כאן
