מנדי קוראדו התחילה לעבוד כמודליסטית עירום בכיתות לימוד של פסלים, ציירים וצלמים בשנה האחרונה ללימודיה ב– School of the Art Institute בשיקגו.
© Copyright Mandy Corrado
כשהיא החליטה להביא מסגרת מוזהבת ומצלמה לסטודיו, האמנים שיתפו איתה פעולה ואף שמחו להיות חלק מהפרוייקט.
מנדי מצלמת את הסטודיו, עם האמנים בעבודה, כשהמראה בה היא משתקפת הופכת להיות עוד תמונה בסביבה.
בזמן שמנדי מצלמת את עצמה, היא מביטה על הצופה. היא הופכת את הכיוון של המבט, את הכיוון של התפקידים. מאובייקט פסיבי מצלום/מצוייר/מפוסל היא הופכת לאקטיבית, לזו שיוצרת את התמונה, לזו שמביטה הן בבואה שלה בתמונה, מחליטה היכן למקם אותה, לאן להפנות את תשומת הלב.
© Copyright Mandy Corrado
הצילומים של מנדי הזכירו לי את הציור של גוסטב קורבה, The Artist’s Studio, בו רואים את הסטודיו של האמן, המוזה מאחוריו מביטה על הציור ועל הבד שמצייר הצייר יש תמונת נוף.
בשניהם אפשר לראות את הסטת המבט של הצופה, הגילוי של “אחורי הקלעים“, העבודה בתהליך.
אצל מנדי למוזה יש תפקיד חדש ואחר.
[המשמעות של Reflections היא גם השתקפות וגם הרהור]