שרה מייפל משתמשת בצילום כדי לבטא רעיונות.
יש לי רגישות גדולה לצילום, מן הסתם. מעציב אותי ומעצבן אותי “שימוש היתר” שנעשה בצילום. הקלות הבלתי נסבלת של הצילום, בשונה מאמנויות אחרות, טמונה בכך שכל אחד יודע ויכול להפעיל מצלמה.
במקרה של שרה מייפל, אני ממש אוהבת את מה שהיא עושה עם הצילום.
היא רואה בצילום כלי לביטוי רעיונות.
היא עושה את זה גם באמצעות ציור, באמצעות אמנות דיגיטלית, ואני בטוחה שעוד תנסה דרכים אחרות.
Fighting Fire With Fire No.2 © Sarah Maple
שרה פרובוקטיבית, שואלת שאלות בוטות על, לעל מיניות, על פוליטיקה, על אמנות.
היא גדלה בבית מעורב מבחינה תרבותית ודתית, אחד מההורים שלה מוסלמי.
אני חושבת, שהיא שואלת שאלות בצורה כל כך פתוחה מכיוון שהיא יוצאת מתפיסה בסיסית ששום דבר לא מובן מאליו ושאין פרות קדושות באמת.
This exhibition is shit © Sarah Maple
אבל היא גם נותנת כבוד למי שהיא מעריכה, אהבתי את העמוד של המוזות שלה.
לא אהבתי את כל העבודות שלה, מכיוון שחלקן בוסריות, לא כולן פתורות ותפורות עד הסוף.
אבל היא צעירה מאוד, ויש לי הרגשה שעוד נשמע עליה רבות.
ראיון עם שרה ב– myartspace
