Jen Davis מצלמת את עצמה.
מסתכלת ישר לתוך העיניים. של עצמה ושל העולם.
היא בודקת את כל מנעד הרגשות שלה כלפי עצמה. כלפי גופה.
את כל מנעד הרגשות של הצופה כלפיה, כלפי גופה.
Jen Davis © 4 AM
יש בצילומים שלה אהבה ושנאה, תשוקה, פנטזיות, ביקורתיות, השלמה, פשרה, ציניות, בושה, התרסה, בדידות, קנאה.
היא לא מסתירה, לא מתיפיפת. חולמת, לפעמים, להיות מישהי אחרת. להיראות אחרת.
חולמת להיות היא ושהעולם יקבל אותה כמו שהיא. שהיא תקבל את עצמה כמו שהיא.
העבודה של דייוויס מרגשת אותי. מאוד. היא מצליחה לעורר רגשות כל כך חזקים, בכל פריים ופריים. השמות של העבודות משלימים את הצילום.
רואים, מרגישים את האמת שלה. בכל הכנות.
Jen Davis © judgment