בבסיסה, פוטושופ היא תוכנה שמיועדת לצלמים, כהשלמה או במקום חדר חושך. הרבה מאוד תכונות הגיעו מהמעבדה: החיתוך, הבחירה של חלקים מסויימים בתמונה, המשחק עם הצבעים, החשיפה של נגטיב על נגטיב, ועוד. (אני כותבת את הדברים האלה ומתגעגעת לעבודה הפיזית, לריחות, לשקט של חדר החושך…)
כמובן שמאז הגרסאות הראשונות שלה היא השתכללה וצמחה למימדים עצומים, לאפשרויות אינסופיות, לשימושים רבים ומגוונים.
a very difficult game indeed Maggie Taylor ©
מגי טיילור היא צלמת, שגילתה את נפלאות הפוטושופ, שנשבתה בקסם של התונכה, באופן שהיא מאפשרת ליצור.
באמצעותה היא יוצרת דימויים מופלאים, סוריאליסטים, אסטטיים להפליא.
העולמות שלה הם דימיוניים, פנטזיות יצירתיות, שמתגבשות לכדי סצנות שמספרות סיפורים, סיפורי ילדים, סיפורי מבוגרים.
סיפורים מצחיקים ועצובים, בלתי אפשריים מבחינה הגיונית אבל כמעט מציאותיים.
כל תמונה והסיפור שלה.
Maggie Taylor © the birthday girl
טיילור שואבת מעולם האמנות הסוריאליסטית –
אפשר לראות בעבודותיה בין היתר – הומאז‘ים לצייר מגריט, לצלם מן ריי.
טיילור מעבדת ביד אמן צילומים, יחד עם סריקות של אובייקטים, שכבות–שכבות של צבע, טקסטורות, דימויים לקוחים מעולם המציאות ומעולם הדימיון.
עבודתה רבת השנים כצלמת באה לידי ביטוי בקומפוזיציות, ברגישות לצבע, באופן שהיא מניחה את האובייקטים בחלל, בנושאים בהם מטפלת.
Maggie Taylor © turning
אני חושבת, שהעבודה של מגי טיילור היא דוגמה מצויינת לשימוש נכון, מדוייק, מושכל, בתוכנה המופלאה הזו – פוטושופ.
ויש לה יופי של אתר, גם. קצת כבד, אבל שווה את הסבלנות. יש בו עוד הרבה עבודות שלה וגם כל מיני חרקים שמסתובבים על המסך…
מגי טיילור הייתה תלמידתו של ג’רי יולסמן והפכה לאישתו. האגדה אומרת שאדובי ניסו לעניין את יולסמן בפוטושופ (מעניין למה!). הוא עשה להם עבודה אחת, שמוצגת בלובי של אדובי (ראיתי!), אבל מי שנשבה היתה אישתו.
בעצם זו לא אגדה כי פגשתי אותם ושאלתי…
לאחרונה מגי טילור הוציאה ספר מקסים בו עבודותיה מלוות את “עליסה בארץ הפלאות”.
לא יאומן
שלושה צילומים מעובדים נפלאים שנראים לגמרי כמו ציורים
הצילום המעובד האמצעי הוא המדהים מכולם, לטעמי
תודה על עוד חשיפה לאמנות מצויינת
שרון, מומלץ להכנס לאתר שלה, ובכלל, הבלוג שלך, אליסיה, הוא מטמון אמיתי.
הגבולות המיטשטשים בין המקור ממנו הגיע האמן – צילום / ציור / הדמיה תלת
אצלי פוטושופ מייצגת גם את אחד מדפי הציור המשוכללים ביותר, כאלו שאפשר לחלק אותם לשכבות, ולעשות בהם Ctrl+z
🙂
האתר שלה גם בנוי ומעוצב נכון, ומדגיש את הייחודיות שלה.
תודה
היה צריך להיות:
מעניין מאוד נושא הגבולות המיטשטשים…
לא ברור לי לאן נעלמה ההתחלה :0
אבל משהו שם היה לי עקר רגשית. לא התחברתי לשום דבר כמעט. היתה תחושה של שלמות מוחלטת, סגורה.
קשה לי להסביר. כצלמת אני הכי פחות אוהבת אותה מכל אלה שהבאת עד כאן (למרות המצוינות הטכנית המדהימה, והאתר היפהפה)