משהו מוזר ומופלא קורה בחלום.
כמו הרבה דברים שמתרחשים במוח שלנו, לא הכל מובן, הייתי אומרת – הרוב לא מובן.
איך קורה שאותן מחשבות שאנחנו לא מעיזים אפילו להתקרב אליהן כשאנחנו ערים – מזדחלות לנו לתוך החיים האחרים האלה שאנחנו חיים כשאנחנו חולמים ?
כי במובנים רבים – השעות האלה שאנחנו מבלים בחלומות – הן שעות של חיים אחרים, מקבילים. מושפעים מהחיים הערים שלנו או לא, לרוב אלה הם חיים הרבה יותר קיצוניים. הפחדים יותר גדולים, המעברים בין התרחשות להתרחשות מהירים יותר, הרגשות יותר חזקים, הפנטזיות יותר גדולות.
כשישנים, לא שולטים במחשבות, אין הגיון. המוח שלנו לא מבקש רשות, הוא מייצר את המחשבות ואת האירועים איך שבא לו…
גויה הנפלא קרא לאחד מהקפריצ‘וס שלו: El Sueño de la Razon Produce Monstruos (ובתרגום לאנגלית: The sleep of reason produces monsters )
סוזן ברנסטיין חוקרת את הרגעים החמקמקים האלה שבין ערות לחלום. הרגעים המעורפלים האלה בהם הדמיון פוגש את המציאות.
© Susan Burnstine Forest through the trees
היא חיפשה דרך להביא את הדימויים הכמו–חלומיים שנוצרו בראשה באמצעות צילום בלבד: ללא התערבות או מניפולציות בסרטים.
© Susan Burnstine אחת המצלמות של
ברנסטיין יצרה 20 מצלמות ועדשות שהתוצאות הצילומיות שלהן בלתי צפויות.
הדימויים מטושטשים, חלקם ברורים, חלקם לא, הפרופורציות לא תמיד הגיוניות. על הכל מרחף ענן, המקומות לא מוגדרים, האנשים לא מזוהים. מקומות מוכרים, “רגילים” שנראים מוזרים ולא מציאותיים.
ערבוב של חלום ומציאות.
© Susan Burnstine Grasp
