נסיכות בלי כתר

בכרטיס הביקור של דינה גולדשטיין במגזין JPG כתוב, שהיא צלמת מקצועית ובכל זאת היא אוהבת לצלם להנאתה.

אמירה מעניינת, לכאורה טריויאלית. האמת, לא ממש טריויאלית.

כי כמו בכל מקצוע, העבודה לא תמיד מגיעה יחד עם ההנאה. צריך לאהוב מאוד מאוד צילום כדי גם לעבוד יום ולילה כצלם וגם להמשיך לראות את הצילום כמקום המיוחד הזה, אליו בורחים כשרוצים להנות. או כשרוצים ליצור, להביע רעיון. זה לא ברור מאליו.

ודינה גולדשטיין היא גם צלמת מסחרית מצויינת וגם עושה עבודה אמנותית מעניינת מאוד.

בפרוייקט שלה Fallen Princesses בוחנת גולדשטיין את הדמויות המוכרות מאגדות הילדים שכולנו מכירים מזויית מאוד שונה ומיוחדת.

היא ממקמת את דמויות האגדות בחיים העכשוויים.

היא מחליפה את הסיום האופטימי “והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה…” במציאות עכשווית, קשה יותר, מרה יותר, צינית יותר.

הדמוית של דינה הן לא דמויות מהאגדות, הן דמויות קשות יום, עיניהן פקוחות אל מציאות שהיא לא תמיד נעימה וורודה, שסיפוריהן אינם מסתיימים תמיד ב“סוף טוב“.

כאמא לילדה קטנה, דינה נחשפה לסיפורי אגדות של דיסני, ראתה מקרוב איך ילדות בנות 3 מוקסמות מנסיכות ורוצות להתלבש כמוהן.

לגרסאות של דיסני לסיפורי האגדות יש נרטיב די קבוע: התחלה עצובה וסוף שמח ידוע מראש.

במציאות לא תמיד מגיע האביר על הסוס הלבן להציל את הנערה …