Alicia Shahaf
artist
about | contact
exhibitions
Publications
work
newborn
every voice deserves to be heard
Rib cage
Cristina
בית מלאכתָּה
how to be an artist
Lilith cards
It’s never too late
video art
casa tomada
the other side
stories – altered books
and now
disruptions
ophelia
La Maga
something is wrong
wars are always dirty
גיבורות – HEROINES
blog
על אמנות
ככה וככה אוכל וסיפורים
הנחיה אישית
צילום
צילום נשי
צילומים לכריכות ספרים
shop
unframed prints
framed prints
ספר אמנית כריסטינה
ספר אמנית כלוב הצלעות
newborn
לקראת ערב
Posted by
alicia
7 בJuly 2009
Related
alicia
7 בJuly 2009
Previous Article
כמו לרכוב על אופניים
Next Article
זוטא (לינק)
אוירתי ויומיומי שזה כואב
האושר הוא
ללכת בזוהר השמש השוקעת של סוף הקיץ
כאילו הולך אתה בשדה בעמק יזרעאל
ואתה כבן שש עשרה
וכאילו כל החיים, כל החיים, עדיין.
האהבות, הכאבים,המתיקות
אי אפשר לתאר את השלווה הזאת
השמיים, הרוח, האדמה החומה
רק אלוהים יודע.
ממערב משתפל ויורד חורש ירוק,
אורנים וברושים נעים, לאט.
ואתה הולך לבדך בעולם בשדה
בשמש השוקעת של סוף הקיץ,
איש בסתיו חייו, ובוכה.
פנחס שדב
זה היה שיר של פנחס שדה
(ולא כמו שיצא לי בטעות שדב)
ועד כמה שאני זוכרת זה גם שירו האחרון של שדה אם לא אחד האחרונים.
איזה יופי
תודה, אסתי