החדר האפור

 

גלריה זומר היא גלריה מרכזית בסצנת האמנות הישראלית העכשווית.

הגלריה מייצגת ומציגה אמנים ישראלים עכשוויים בארץ ובחו”ל וחושפת אמנות בינלאומית לקהל הישראלי.

בגלריה הוקצב חדר– חדר הפרוייקטים 2S – כחלל לתערוכות של אוצרים צעירים אורחים.

הגלריה פנתה אל אוצרים צעירים בבקשה להגיש הצעות לתערוכות באוצרותם.

את התערוכה הראשונה, “היד הנעלמה”, אצר יהושע סיימון והיא נפתחה בסוף אוקטובר 2009.

את התערוכה השניה, ” 20+ וקם דור שלא ידע את רפי לביא “, אצרה הדס רשף, והיא נפתחה בדצמבר 2009.

התערוכה השלישית, “חולמים”, נפתחה בתחילת פברואר והיא מוצגת בגלריה עד ה- 13 למרץ.

 

החולמים, מבט על חלל הפרוייקטים.צילום: אסף עברון

שוחחתי עם טלי בן נון, אוצרת התערוכה. טלי היא אוצרת עצמאית, שלא עובדת בחלל קבוע. לכן עניין אותי גם לשמוע, איך החלל הנתון משפיע על עבודתה כאוצרת.

טלי הסבירה לי שהיא רצתה שהסאונד של עבודת הוידיאו של שרון גלזברג יעטוף את החדר. בחדר לא גדול, שהקירות שלו אפורים, צריך להתייחס בכובד ראש למיקומה של כל עבודה ועבודה. התוצאה מעניינת, אורגנית.

מהשיחה הזו גם הבנתי, שהפרקטיקה האוצרותית של טלי מיוחדת במינה. בכמה משפטים:

ה”אני מאמין” של טלי מתחיל בראש ובראשנה ביצירות האמנות, באמנים שעומדים מאחוריהן. בכימיה שלה מול האמן והיצירה שלו ובדיאלוג שמתקיים ביניהם.

טלי אומרת, שהנושא לתערוכות שהיא אוצרת נרקם תוך כדי ביקורים בסטודיו. הדימויים שנצרבים בזכרונה מתחברים לעיתים לרעיון לתערוכה. כך, התערוכה נבנית בתהליך אורגני ופחות “טכני” להגדרתה, והתוצאה אותנטית.

חשוב לטלי תהליך העבודה מול אמן/נים, מסקרן אותה ללמוד על תהליכי עבודה על  יצירה, לייצר דיאלוג בין קבוצה של אמנים – ברמה האישית וגם באמצעות היצירות.

גלריה זומר

רוטשילד 13 תל אביב