התשוקה לחשוב

אליסיה יקרה

אתמול בדרך הביתה מהאוניברסיטה הופעת אצלי בראש.

פתאום היה לי ברור שהתשוקה שלי היא לחשיבה, התשוקה לחשוב,

וגם היה לי ברור שהייתי מצטלמת בספריית האוניברסיטה,

מוקפת בספרי קירקגור (הגותו של סרן קירקגור, פילוסוף דני מהמאה ה-19, היא מושא תשוקתי במחקר האקדמי)

ומוסיפה את הטקסט הזה:

בספרים יש סודות, כריכתם מסתירה כניסה לעולמות קסומים, רחבי אופקים, עולמות שבהם הכל טוב, כי גם כשרע, ממש רע, אפשר לסגור חזק את הכריכה ולהודות על המציאות שבה אני יושבת וקוראת.

אחר כך שאלתי שאלות, המון שאלות, את עצמי וחברים, הורים, מבוגרים ושוב ספרים. ספרים מסוימים הראו לי איך לחשוב תשובות, איך לדמיין, לצחוק, ללגלג, איך לדון ברצינות גמורה, לפעמים תהומית. הם ידעו לנסח כל כך טוב ויפה ממני את ההסבר והמשמעות של חיי.

מהי המשמעות? התשובות התחלפו. תשובה רדפה תשובה, התעלתה עליה, הכניעה אותה, המיתה בחנק. לפעמים נדמה שהשאלות קיבלו מענה, אך לא. התשובות שהתחלפו זו בזו לימדו שהשאלות נשארות והתשובות משתנות.

ההבטחה לסוד, לאוצר של תשובת אמת, שחבוי באחד מדפי הספרים הקנתה להם הילה של תיבת אוצר. כל ספר עשוי להכיל אוצר של ידע וחכמה, של תשובת האמת האחת שאין בלתה. אלא שהחיפוש, המעבר מספר לספר, לימד לחיות עם תשובות דינמיות, מתחלפות, ונותרה אהבת החיפוש, אהבת המחשבה הרודפת אחרי זנבה. החיפוש הפך לדרך, החשיבה – לאורח חיים.

ד”ר תמי אילת-יגורי, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וראש המסלול לבריאות הוליסטית בשלוחת אוניברסיטת לסלי בישראל, הוגה ויוזמת “פילוסופיה וּמעשה”, מסגרת רעיונית שמטרתה לגשר בין מחשבה לפעולה, ליידד ולקרב את החשיבה והרעיונות הפילוסופיים גם מחוץ לכותלי האקדמיה, לקדם את ערכי החופש והאותנטיות, דרך כלים מעשיים ליישומם בחיי כל אחד ואחת.

פורסם ב“סלונה”