היה לי קשה להיפרד מבואנוס איירס.
בגלל היופי, בגלל הריחות, בגלל הגעגוע, בגלל האהבות.
וגם בגלל הסתיו.
אני אוהבת עונות מעבר. התקופה הזו בשנה (שבארץ היא כל כך קצרה שהיא כמעט ולא קיימת) שלא קר מדי ולא חם מדי. שמדי פעם יורד גשם. שמדי פעם קצת חם מדי. שלא יודעים מה ללבוש כשיוצאים מהבית והאנשים לבושים בצורה לא אחידה: שילובי בגדים ושכבות יצירתיים, שונים ומשונים – מכנסיים קצרים וסנדלים וסוודר עבה, או מגפיים וגופיות. זה חלק מהקסם של עונות המעבר, ואני ממש אוהבת אותו, את הקסם הזה.
הרוחות, האויר הקריר בבקרים ובערבים. השמש החמימה בצהריים. ובעיקר העלים. העלים האלה שנפרדים מהעצים, צונחים על המדרכות, על השלוליות, על אבני הכביש.
בחרתי בסתיו כפוסט שיסכם ויסגור את הסידרה הארוכה הזו של הביקור בברזיל ובארגנטינה, עד הפעם הבאה 🙂
