היום לפני 5 שנים היא ויתרה סופית. הזמן קצת מרפא, היא כבר כמעט זיכרון.
אז נזכרתי כמה יפה היא הייתה. ואיך אהבתי לקרוא לה ma, זה הרגיש קרוב יותר, איכשהו.
artist
היום לפני 5 שנים היא ויתרה סופית. הזמן קצת מרפא, היא כבר כמעט זיכרון.
אז נזכרתי כמה יפה היא הייתה. ואיך אהבתי לקרוא לה ma, זה הרגיש קרוב יותר, איכשהו.
Our website uses cookies to improve your experience. Learn more about: Cookie Policy
visibility_offDisable flashes
titleMark headings
settingsBackground Color
zoom_outZoom out
zoom_inZoom in
remove_circle_outlineDecrease font
add_circle_outlineIncrease font
spellcheckReadable font
brightness_highBright contrast
brightness_lowDark contrast
format_underlinedUnderline links
font_downloadMark links
איזה תמונה מקסימה,
ואיך, תגידי איך זה היה כתוב מראש.
איך שאת מצטלמת כבר אז עם צילום ביד.
כמה אתן דומות.
וזה כשלעצמו הזכרון הממשי ביותר.
צילום יפה וגם כתבת יפה ונוגע.
חיבוק, יקירה. חיבוק.