האישה שנכנסה לסטודיו מילאה אותו בצבע כתום. ג’ינג’ית במראה ובשפת הגוף שלה: קופצנית, שמחה, פטפטנית.
היא סיפרה לי, שלפני שנתיים קיבלה מתנה מבנזוגה לכבוד יומולדת 50: טיול למזרח, שמתמקד בתרגול יוגה. הטיול הזה שינה לה את החיים: היא הבינה שהיא לא יכולה לחזור לחיים שלה שלפני הנסיעה.
אחד הדברים המשמעותיים שלמדתי בשנים הרבות שאני מתרגלת יוגה, זה היכולת להתבונן פנימה, להסתכל אל תוך עצמי בעיניים פקוחות. לבדוק, כל יום מחדש, מה קורה שם בפנים: מה טוב, מה פחות, מה אני רוצה ומה לא.
כך שהבנתי בדיוק על מה הגברת הג’ינג’ית הזו מדברת.
אי אפשר להתעלם ממה שהלב רוצה (או לא רוצה) כשמקשיבים לו. באמת מקשיבים לו.
במסגרת השינויים הגדולים בחיים שלה לאחר הטיול, היא החליטה לעשות כל יום משהו מהנה עבור עצמה. מתנות קטנות או גדולות.
כשהיא הרגישה שהיא רוצה לפגוש את עצמה גם “בחוץ”, לחבר בין ההתבוננות המעמיקה פנימה עם התבוננות חיצונית, היא החליטה שהיא גם רוצה להצטלם. צילום משמעותי ומאוד אישי.
בקשי את החכמה שבהכרה את הזולת.
עמדי במנוחה והכירי את עצמך. נשמי עמוק.
השקיעי מאמץ לארגן את חייך. עמדי במנוחה והכירי את הדפוסים. נשפי.
הגדירי את מטרותייך וערכי אותן על פי סדר עדיפויות. עמדי במנוחה וראי את הדרך.
שאפי. נשפי. שאפי. נשפי.
עמדי במנוחה. שם, בין הנשימות, למדי להכיר את עצמך.
מתוך “הטאו של הנשים”
