חוליה היא החברה הכי טובה שלי.
אנחנו מכירות עוד מהשומר הצעיר בבואנוס איירס. בזכות איתן, בנזוגה מאז גיל 16, פגשתי את נסטור, בנזוגי ואבא של דור ונרקיס.
כשעברתי בעקבות נסטור לקיבוץ, איתן וחוליה היו השכנים הצמודים שלנו, כל כך צמודים, שכשהיינו פותחים את ארון הבגדים בחדר שלנו היינו שומעים אותם מדברים.
אנחנו היינו ההורים הראשונים בגרעין שלנו, וכל חברי הגרעין היו נוכחים (מהצד השני של הדלת) בלידה הארוכה של דור.
לאחר שלושה ימים בבית חולים חזרנו מאושרים עד השמיים לקיבוץ.
אני החזקתי את החבילה הקטנה והמתוקה על הידיים, והתיישבתי על כסא הנדנדה מקש שרכשנו לכבוד המאורע החגיגי (זה טוב להנקה, הסבירו לנו).
נסטור הלך להחזיר את האוטו לסידור התחבורה (כי למי היה אז רכב משלו) ואני נותרתי קפואה על הכסא, מסתכלת על דור שהתחיל להראות סימני עירונות.
באותו רגע פתחה חוליה את הדלת. הסתכלתי עליה עם דמעות בעיניים ושאלתי אותה, מה אני עושה עכשיו?
מאז כולנו גדלנו,
והאהבה היא אותה אהבה.
כמעט בכל מפגש עם ה”חבר’ה”, הבנים עושים “על האש” (כמה לא אופייני לארגנטינאים), ועל הקינוח מופקדת חוליה, כי אף אחד לא יודע להכין פלאן כמו שהיא מכינה.
לפעמים היא מביאה אותו בכלי גדול, ואני כל פעם מתפעלת מחדש כשהיא הופכת אותו על צלחת הגשה, מכה אותו בעדינות והוא משתחרר לו, גאה ושלם, עם המון סירופ מתוק בצבע ענבר.
לפעמים היא מביאה מנות אישיות, אותן היא משחררת ישר לצלחות קטנות, מוסיפה כף ריבת חלב וכף שמנת מתוקה מוקצפת.
הפלאן של חוליה
חומרים:
ליטר חלב
6 ביצים
כוס סוכר
תמצית וניל
הכנה:
מערבבים עם מטרפה או מיקסר את הביצים עם הסוכר, מוסיפים את החלב ובסוף את תמצית הווניל.
מכינים קרמל עם סוכר וכפית מים בסיר על האש. מרתיחים עד שהסוכר מקבל צבע זהב. שופכים מיד לתבנית מיוחדת לפלאן (פלנרה) ממתינים כמה דקות עד שזה יתקרר ויתקשה ואז שופכים את הבלילה. מחממים את התנור ל 170º ושמים את התבנית בתוך תבנית עם מים ואז אופים כשעה ורבע או עד שרואים קרום חום. מקררים ומעבירים למקרר לפחות ל 8 שעות.
הגשה:
מעבירים סכין בדפנות התבנית, שמים צלחת עליה והופכים אותה. שרים שיר קצר או ממתינים כמה דקות בסבלנות, מרימים את התבנית בעדינות ומתפאלים מהקסם. מגישים עם קצפת ו\או ריבת חלב ונהנים מהחיים.
