כבר כמה ימים אני עסוקה במחשבה איך להעביר את התשוקה הגדולה שיש לי לצלם אנשים למקבץ ייחודי מאד של משתתפים במועדון צילום.
שעות ישבתי מול המסך וראיתי אלפי פורטרטים, מעניינים, נדושים, מאתגרים ונהדרים. חפרתי בכל הספריות שלי, דפדפתי בהדפסות וקלסרים, ובחרתי מקבץ מייצג של עבודות שנראו לי מעניינות.
ועלתה בי מחשבה, תקראו לי נאיבית, יפת נפש, שמאלנית הזויה. כל התשובות נכונות.
כשאני מסתכלת על איש או אישה, באמת מתבוננת, אני לא יכולה לשנוא, כי אני לא רואה את הצבע של העור, או את האמונה שלו/ה, או את ההעדפה המינית שלו/ה וגם לא את הנטיה הפוליטית. אני רואה איש. או אישה.
humans
ככה פשוט.
בטינה ריימס, מתוך הסידרה Gender studies
רוברט מייפלתורפ, שלמות
גבר