כמו לרקוד עם שד

פחדים, לפעמים צריך לדבר אותם. לפעמים צריך לצלם אותם. לפעמים נעלמים לתוכם.

פרנצ’סקה וודמן, אמנית שהספיקה לראות ולומר כל כך הרבה בשנים המעטות שהיא חיה.