וזה מה שחגית כתבה לי כשיצאה מהסטודיו, אחרי סשן מרגש ואינטנסיבי במיוחד:
“אליסיה יקרה, רציתי שוב לומר תודה ולשתף במחשבה שעלתה לי תוך כדי…החוויה גרמה לי לחשוב על עצמי פתאום במונחים של משהו שלם…לא להתמקד בפרטים הקטנים. בבחינת ״השלם גדול מסך חלקיו״. לא לחשוב ש״החזה קטן״, ״הירכיים מלאות״ וכו׳…אלא להרגיש שבסופו של דבר, גם אם לא הכול מושלם…החיבור של כל הדברים הללו יחד אצלי – יוצרים דבר שלם. שאין עוד דומה לו”
ומאוחר יותר, לאחר שקיבלה את התמונות, כתבה פוסט מקסים בדף שלה בפייסבוק
ואני אומרת, הנה. עשינו משהו טוב ביחד. מרחיב את הלב.
