המפגש עם יסמין קצת הלחיץ אותי. היא אמרה לי, שהיא לא מצטלמת. כלומר, היא מצלמת את עצמה.
והבן זוג שלה, מצלם אותה, לרוב כשהיא בכלל לא מודעת לכך.
מוכר לי, גם אני לא מצולמת מצטיינת. לא עושה חיים קלים למי שמצלם אותי.
ואז היא הגיעה, יפה, זוהרת בפשטות שלה.
והחיבור היה מיידי, שוחחנו קצת ובטבעיות עברנו לסטודיו.
והיא התמסרה, הייתה כל כולה מולי, מול המצלמה שלי.
בפשטות, כמו שהיא.
אחרי ששלחתי לה את הצילומים, היא כתבה לי:
“אליסיה אליסיה אליסיה
וואו
כל כך שמחתי לקבל את התמונות.
פגשתי אותי כמו שלא יכולתי לפגוש מאחורי המצלמה שלי.
חלק מהתמונות עשו לי כואב בלב
את חלקן רציתי לחבק”
