מיכל היא אש. אש וחושך.
היא נשיות, היא מיניות.
היא אישה שבוחרת את הדרך שלה. מדייקת אותה.
דיברנו המון בסשן הזה.
לפני, במהלך ואחרי הצילומים.
על אפשרויות. על דרכים.
על הפכים. על הרך והקשה. על הטבעי והמשחק.
אני תמיד אומרת – הבמה שלך, עשי בה מה שאת רוצה. רק מה שאת רוצה.
מיכל בלעה את הבמה. היא התפשטה, והתלבשה.
היא הייתה ילדונת, ונחשית, ועקרת בית.
היא הסתירה וחשפה.
אחרי שהיא הלכה עמד בחדר הריח שלה, של האישה, והחיה, והעשן.
שעות רבות אפשר היה לחוש את הנוכחות, את העוצמה.
של הכוהנת הגדולה.
