הדס

כתבתי טקסט קצר על המפגש עם הדס, ואז שלחתי לה לפני שהעלתי לאתר.

התשובה שלה הייתה כל כך מרגשת, ששיניתי את כל מה שכתבתי, ובחרתי לפתוח את הפוסט הזה בציטוט דבריה של הדס:

“את יכולה להוסיף, שאחרי עשר שנים של גידול ילדים מתיש, הגיע הזמן של הדס להיות במקום הראשון אליו כל כך לא רגילה לאפשר לעצמה.

2018 היתה שנה שבה ירדה  35 קילו ,שהשילו הרבה אכילה רגשית ועומס.

שנה של קעקוע חדש של worthy על היד.

של יום צילומים אישי שבוע לפני ראש השנה של התחלות חדשות.

של עצירה לחגוג את ההישגים והדרך החדשה והמשוחררת.

להדס היה חשוב לא רק תמונות יפות של עצמה, אלא כאלה שיספרו סיפור.

תחנות בחייה שחושפות עוד עוד צדדים באישיות שלה, במי שהיא, על כל גווניה הרבים, ומותחים את גבולות המגדר והפנים הרבות”

 

 

הדס קיבלה מתנת יומולדת מבת זוגה לפני כמה חודשים.

הן הגיעו אליי מגיליסט – באר משאלות ותיק ומהמם, מי שמכירה, נהנית, מי שלא מכירה, ממליצה בחום !

הדס היא אישה מאוד עסוקה, לקח לה זמן ליצור איתי קשר, וכשכבר דיברנו – קבעה  סשן צילום כחודשיים קדימה.

והאמת, היה שווה לחכות לה (תמיד שווה, להדס חיכיתי הרבה מאוד זמן)

גם כי היא חכמה, שנונה, יפה ומקסימה.

וגם כי היא המצולמת האולטימטיבית.

דיברנו קצת בטלפון, הסברתי לה את מהות הצילום, ואז היא הגיעה, בול בזמן, עם מזוודה קטנה ורשימה מסודרת של איך ועם מה להצטלם.

אפילו פלייליסט (מהמם!) היא הכינה בטלפון.

בילינו שעתיים של שיחות ושירים וריקודים וצחוקים וכייף.

(בדקתי איתה, שלא רק לי ממש ממש כייף)

בהתחלה היה קצת מוזר, כמו שבדרך כלל קורה כשאישה נעמדת מול המצלמה.

ואז הקסם עבד, וההתמסרות שלה הייתה טוטאלית.

תודה, הדס, על שסמכת עליי ואפשרת לעצמך לראות את עצמך דרך העיניים שלי.