מי שמכירה אותי כאמנית צלמת אולי יופתע לשמוע ששנים רבות התפרנסתי מעיצוב ובניית אתרים (למעשה הייתה לי חברה מאוד מצליחה, אחת הראשונות שעשו אתרים יפים וחכמים).
מרכז הספר והספריות היה אחד הלקוחות איתם עבדתי לאורך הכי הרבה זמן, גם כשכבר סגרתי את החברה, המשכתי לתחזק להם את האתר באופן קבוע.
ריקי הייתה אשת הקשר שלי שם. מתישהו, אחרי שנפרדו דרכינו המקצועיות נהיינו חברות פייסבוק. מדי פעם ראיתי דברים שהיא העלתה, והיא עשתה לי לייקים לצילומים.
יום אחד היא הפתיעה וביקשה פרטים על צילום נשי. מאוד שמחתי על הפניה שלה. תמיד נחמד שנשים שפגשתי בנסיבות כאלה או אחרות חושבות עליי כשהן מחליטות להעניק לעצמן מתנה כזו מיוחדת.
המפגש עם ריקי היה פשוט נפלא. זכרתי אותה כאישה מאוד מקצועית ורצינית (וגבוהה !!). בשיחת הטלפון שניהלנו לפני המפגש היא הזהירה אותי שהיא לא יודעת להצטלם ושאצטרך לעבוד קשה.
בסדר 🙂
תוך כמה דקות ריקי השתחררה והתמסרה לגמרי, ואפילו הציעה הצעות יצירתיות ביותר לצילומים. בטבעיות ובפתיחות היא החליפה בגדים, נעה בסטודיו כמו דוגמנית מנוסה על מסלול.
מיה, הכלבה (הטיפולית אני קוראת לה) שלי, הייתה, כמו תמיד, יחד איתנו בסטודיו. ריקי אמרה לי שהיא לא לא מפחדת, אבל לא ממש מתחברת לכלבים.
לכן, מאוד התרגשתי כשהיא ביקשה להצטלם איתה (ומיה שיתפה פעולה חלקית כהרגלה).
“אליסיה יקרה כל כך נהנתי אני על ענן”, כתבה לי ריקי כשיצאה מהסטודיו.
ואז, כשקיבלה את התמונות, היא כתבה לי את הטקסט המרגש הזה:
“אליסיהההה וואוו הן משגעות אני כל כך אוהבת שמרגישים בצילומים את האנרגיות והתמונות מעבירות את התחושות והרגשות. (על אף שלא כולן מושלמות) אני ממש אוהבת אותן, אותי☺ וכמובן את העבודה המקצועית שלך 😍 תודההה רבהההה זו היתה חוויה מיוחדת פנימה והחוצה “
תודה ריקי, אני צלמת על ענן של אושר.