לעמוד במקום אחד,
לחזור על אותם הדברים שוב ושוב
לבחור ולהחליט, אחת ולתמיד
לתכנן
לדעת מראש מה תהיה התוצאה המדוייקת
הכל טוב ויפה. יש שקט בידיעה, בשיגרה.
בלי גלים גבוהים, בלי תנודות רגשיות קיצוניות,
כאלה שמותירות אותי באפיסת כוחות,
מזועזעת עד עמקי נשמתי.
אבל
השקט הזה לא מתאים לי
כרגע
זקוקה לשינויים, ללַבַֿה גועשת
להרגיש “עד העצם”
לחוות, לזוז, לא לתכנן
להתחיל ולזרום עם מה שקורה, עם מה שיבוא.
גם אם מה שיבוא יכאב, ישרוט, ידמם
כי שם, בפיצוץ, בדברים שקורים, הכי מעניין, והכי יצירתי, והכי חיים.
רק בתוך האש אני מסוגלת לראות, להרגיש, ליצור, לחיות.
ואז יכול לבוא השקט
וכשיספיק לי ממנו,
אתחיל הכל מחדש, מההתחלה
