עבור התערוכה קליפת נגה וסוד האגוז הוזמנתי למוסררה להדפיס את העבודות שלי.
כשנכנסתי למעבדה של בית הספר, ראיתי על אחד השולחנות צילומים שמייד ידעתי מי היוצר שלהם.
אהרלה קריצר השתתף בשני מחזורים של סדנה “פרוייקט אישי” בהנחייתי.
מאז אני עוקבת אחריו, הוא מתמיד ומצלם ומגיש עבודות לקולות קוראים וגם מציג לא מעט.
ואני שמחה וגאה כל פעם שאני רואה איך התפיסה הצילומית שלו מתגבשת ומתהדקת.
אני יודעת שזרעתי זרעים נכונים באיש המוכשר הזה (ואצל עוד הרבה כמותו) כשאני רואה שבצילומים שלו יש קו ברור, חתימת יד ייחודית רק שלו.
ומה בעצם רוצה מנחה?
ממה מורה מרוצה, אם לא מהצלחה של תלמיד שלה?
להציג בתערוכה הזו לצד אהרלה זו שמחה כפולה, סוג של סגירת מעגל.
וזו גם הזדמנות נהדרת להזכיר, שיש עוד מספר מקומות בסדנה שתפתח מייד אחרי החגים.
חג שמח 🙂
