היא יושבת על הספה הרכה בצבעים סתויים, בוהה בקיר הריק מולה.
בקושי מרימה את המבט כשאני פותחת את הדלת.
העיניים שלה, פעם היו כחולות שמיים, מימיות ואפרוריות כמו כל הגוף שלה.
מדמיינת אותה מבינה שזהו זה, נשכבת על המיטה פרושת איברים ומשחררת.
artist
היא יושבת על הספה הרכה בצבעים סתויים, בוהה בקיר הריק מולה.
בקושי מרימה את המבט כשאני פותחת את הדלת.
העיניים שלה, פעם היו כחולות שמיים, מימיות ואפרוריות כמו כל הגוף שלה.
מדמיינת אותה מבינה שזהו זה, נשכבת על המיטה פרושת איברים ומשחררת.
Our website uses cookies to improve your experience. Learn more about: Cookie Policy
צילום של עצב, ובדידות היא שאינני יודעת מי היא ? איננה, האם הלכה לעולם אחר ? חיבוק [מוגן ] אליסיה . צילום כל כך מתאים לעכשו.
חיבוק חזרה, מרים, זה היה הבית של אמא שלי, היום 13 שנה שהיא הלכה לעולם (מקווה) יותר טוב