בזמן שהתערוכה שלי “כריסטינה” הייתה מוצגת ב”מקום לאמנות” דיברתי המון (מאז אני קצת שותקת, נחה).
דיברתי עם נשים וגברים, ביחידות או בקבוצות.
סיפרתי על תהליך העבודה, על הדיאלוג עם ניר, האוצר שליווה אותי לכל אורך הדרך, עניתי לשאלות והקשבתי לתגובות, פרשנויות שבאו מהבטן ומהראש.
וכל הזמן הזה חזרתי ואמרתי, הספר הוא לב התערוכה.
הכל התחיל ממילים, מילים שנכתבו ומילים שנאמרו בתוך הראש שלי.
התערוכה ירדה, היה מרגש ושמח ועצוב ואינטנסיבי ומלא וריק.
הספר נשאר איתי, כי הוא הלב, והוא ימשיך ללוות אותי לאורך זמן.
באחד הערבים קיימנו ערב הקראה לספר, שהיה כל כך משמח, שהחלטתי להמשיך ולקיים עוד אירועים בסגנון, במקומות שונים ברחבי הארץ.
אז אם אתם מתעניינים ומתעניינות באמנות, בדיאלוג שמתקיים בין מילה לדימוי, דברו איתי, אשמח להגיע עם הספר ושלל הפתעות וסיפורים שסביבו.
שגית אמת – כריסטינה בקול רם
צילום: שרון קויפמן
לב של עלה
