Dragons and knights

“En un muro blanco dibujas las alegorías del reposo, y es siempre una reina loca que yace bajo la luna sobre la triste hierba del viejo jardín. Pero no hables de los jardines, no hables de la luna, no hables de la rosa, no hables del mar. Habla de lo que sabes. Habla de lo que vibra en tu médula y hace luces y sombras en tu mirada, habla del dolor incesante en tus huesos, habla del vértigo, habla de tu respiración, de tu desolación, de tu traición. Es tan oscuro, tan en silencio el proceso a que me obligo. Oh, habla del silencio”.

“על קיר לבן את מציירת את האלגוריות של המנוחה, וזו תמיד מלכה מטורפת ששוכבת מתחת לירח על העשב העצוב של הגן הישן. אבל אל תדברי על הגנים, אל תדברי על הירח, אל תדברי על הוורד, אל תדברי על הים. דברי על מה שאת יודעת. דברי על מה שרוטט בעמוד השדרה שלך ועושה אורות וצללים בעיניים שלך, דברי על הכאב הבלתי פוסק בעצמות שלך, דברי על הסחרחורת, דברי על הנשימה שלך, היאוש שלך, הבגידה שלך. הפעולה שאני כופה על עצמי כל כך חשוכה, כל כך שקטה.
הו, דברי על השקט”.

—
Alejandra Pizarnik.