את חותרת בתנועה מדוייקת ויפהיפיה.
הגוף שלך נע מתוח ומוחזק בקו ישר על המים הקרירים.
כפות הרגליים מטופפות בעדינות ובנחישות, אחת אחרי השניה, בקצב אחיד
את שולחת את הזרוע הימנית ישרה אל מעבר לראש, ובתנועה אחת את הודפת את המים בחזרה אל כפות הרגליים.
את חושבת שמי שמסתכל עלייך מאוד מתרשם מהשחיה שלך.
בזמן שאת מטה את הראש הצידה הפה נפתח מעט, את לוגמת אויר וחוזרת ושוקעת אל תוך המים.
את מפסקת מעט את השפתיים ומתבוננת בבועות הקטנות שמסתחררות ועולות אל פני המים.
את עוצרת את הנשימה, מפסיקה לנוע וצוללת מעט.
את חושבת על אלפונסינה, איך היא צעדה בבטחה אל המים השחורים ולא שבה עוד,
שחררה ולא שבה.
את חושבת על שקט.
