כשהייתי ילדה, ושכבתי ערה במיטה בארץ החדשה, דימיינתי איך אליס נופלת אל ארץ הפלאות דרך המחילה הבלתי נגמרת של הארנב
הארץ המוזרה והצבעונית הזו משכה אותי אליה שוב ושוב, וראיתי אותה כמקום סגור ונעים, עולם שלם מתחת לאדמה, עם חופים רחבי ידיים וים מלוח וקריר
זו הייתה הארץ המדומיינת שלי, והחלטתי, שבעולם המקביל והסגור הזה, אנשים חיים את חייהם בשמחה. הם עושים רק מה שהם רוצים לעשות, לא לוקחים אותם ממדינה למדינה, הם לא צריכים ללמוד שפה חדשה או להיפרד מהמשפחה
צילום מטופל, 30*40 סמ