הַחֶדֶר מְבַעְבֵּעַ מֵחֹם לַח, סְעָרָה חַשְׁמַלִּית מִשְׁתּוֹלֶלֶת בַּחוּץ.
בִּפְנִים אֲפֵלָה, תִּינֹקֶת עוֹמֶדֶת עַל רַגְלֶיהָ הַיְּחֵפוֹת, אֲחֻזָּה בְּסוֹרְגֵי הָעֵץ, בּוֹכָה בְּכָל כּוֹחָם שֶׁל רֵאוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת.
הָאֵם שׁוֹכֶבֶת עַל הַצַּד, רוֹאָה אוֹ לֹא רוֹאָה
וּמִסְתּוֹבֶבֶת עַל צִידָה הַשֵּׁנִי.
הַבְּכִי הוֹפֵךְ חֲרִישִׁי,
אוֹר רַךְ חוֹדֵר מִבַּעַד לַדֶּלֶת שֶׁנִּפְתַּחַת בְּשֶׁקֶט,
הָאָב עוֹמֵד לְיַד הָעֲרִיסָה
דְּמָעוֹת שְׁקוּפוֹת זוֹלְגוֹת מֵעֵינָיו הָעִנְבָּרִיּוֹת
הַתִּינֹקֶת מוֹשִׁיטָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ
הִיא נִרְדֶּמֶת עַל הֶחָזֶה הֶחָשׂוּף שֶׁלּוֹ
עַכְשָׁו שֶׁקֶט