על הקריאה

אנדרה קרטז נולד בבודפשט, הונגריה, בשנת 1894

צילומיו הם תמצית היומיום, צילומים פשוטים לכאורה, שנשענים על קומפוזיציות מהודקות ומתוכננות היטב.

אצל קרטז אפשר לראות את הדיוק של הלחיצה על ה- shutter, אותו רגע מדוייק ומכריע שקורה פעם אחת ונתפש על ידי העין שרואה הכל של הצלם: הרגע המדוייק הזה בו הכל “יושב” בתוך המסגרת, הן מבחינת הסיפור והן מבחינה ויזואלית.

הצילום של קרטז הוא אינטימי, נוגע. צילומיו יפים, אך לא יפים מדי, כך שהיופי אינו משתלט על הצילום ומאפשר לראות וגם לחוש את הרגשות של אותו רגע יחיד ומיוחד.

לקרטז סידרת צילומים בשם “על הקריאה”. בסידרה זו מצלם קרטז אנשים קוראים: לכאורה “סתם” רגע פרטי של איש או אישה, ילד או ילדה שמתרכז בטקסט כתוב.

למעשה, תיעוד של תופעה אנושית, יומיומית ולא חריגה. אין בתופעה הזו דרמות ולא קיצוניות. זה לא צילום סנסציוני וגם לא סופר-אסטטי, אפילו לא מנסה להביע איזו אמירה חברתית. זהו מבט ישיר, פשוט וקסום על פעולה אנושית, שונה ודומה כל כך למבט הצילומי: הקריאה של הטקסט הכתוב מול הקריאה של הטקסט הויזואלי, הריכוז שדורש הטקסט הכתוב מול (וביחד עם) הקריאה של הטקסט החזותי, אותו טקסט שמעטים שמים לב אליו, על אף נוכחותו במרחב הציבורי.

קרטז הופך את הנוכחות והפעולה הפרטית לנוכחות ציבורית. העין שלו, אותה עין שמשוטטת ומציצה – במובן הנקי והישיר של המציצנות – היא העין של הצלם שרואה, מרגיש ומגלה את הפשוט, הקטן, היומיומי, האנושי כל כך.

קרטז נפטר בניו יורק בשנת 1985.

צילומיו האחרונים – “מהחלון שלי” – שעשה במצלמת פולרויד מראים, שגם לקראת סוף חייו לא איבד את הסקרנות ויכולת ההתבוננות.

עוד על אנדרה קרטז