2014-15 Mixed Media
איכשהו, הכל התחיל במחשבה על חלום
הרבה פעמים חלמתי שאני עירומה במקום ובחברה לא מתאימים, ללא יכולת להסתתר או לברוח
בחלום הייתי קצת נבוכה, אבל המבוכה הייתה בעיקר מתוך הזדהות עם השני, חשבתי – בטח הוא נבוך להיות לבוש כשאני עירומה
מחשבה רדפה מחשבה, ונזכרתי שלפני הרבה מאוד שנים אבא שלי קנה לי את ה”פירוש החלום” של פרויד, כי מאוד התעניינתי בפסיכולוגיה, אפילו חשבתי ללמוד פסיכולוגיה
אז חיפשתי בספר, ומצאתי פרק שמדבר על חלום שחוזר על עצמו, בו החולמת עירומה בנסיבות לא מתאימות, או ליד אנשים שלא אמורים לראות אותה בעירום
וחשבתי, הפער בין התחושה של המבוכה, או ההתחשבות במבוכה של השני, לבין הנינוחות שאני מרגישה בחלומות האלה, כל כך גדול
פרויד כותב על אקסיביציוניזם בהקשר לחלומות האלה. אני מפרשת אותם כאקסיביציוניזם לא רק של הגוף אלא גם של הנפש, של המחשבות שלי, של העשיה האמנותית שלי
הגוף הזה, גוף האישה שלי, הוא גוף שמכיל את כל כולי, זו עטיפה שבתוכה יש מחשבות, ורגשות, ותשוקות, והמון דימויים. ותחושות וצלילים. אני לא יכולה ולא רוצה להפריד בין הראש לגוף, בין המחשבה לתשוקה, בין הצריכה לרוצה
הדימויים האלה, יוצאים מתוך הגוף הזה, ומדברים על הכל: על היופי, והמבוכה, והנינוחות, והכאבים והשמחות, והתשוקות, גם הפראיות, ה”אפלות” וה”קיצוניות” ביותר
הדימויים עלו, וראיתי גוף אישה עירומה יושבת על כסא, בדיוק כמו שהייתי בחלום. הבנתי, שרק אני יכולה להיות האישה המצולמת. כי זו אני שם. כי בחלום לא הייתי נבוכה מהעירום. למה לי להיות נבוכה בצילום, במציאות
לצילומים הראשונים הייתי צריכה את הטקסט, הטקסט עם פירוש החלום. צילמתי שוב ושוב, והדימויים התערבבו לי, הראש פנה פעם לכאן ופעם לצד השני. האיברים נעו מפה לשם. הגוף הקשיב לקצב הנשימה ונע
ונולד גם הפער הזה. בין לראות/להראות הכל לבין הצורך להסתיר. כי אומרים, שאישה טובה צריכה להסתיר ולא לחשוף. לא להיות אקסיביציוניסטית
אבל אני רוצה להיות זו שקובעת לעצמי מה מותר ומה אסור לי
video loop
