חיים כפולים

גוף העבודה של קלי קונל מורכב מסידרת צילומים של שתי נשים.

צילומים רכים, נעימים, שפורשים הוויה של מערכת יחסים קרובה בין שתי הנשים.

צילומים אינטימיים, יומיומיים, פשוטים, ללא מחוות גדולות, כמו נלקחו מאלבום משפחתי מצולם היטב.

המבט נע מתמונה לתמונה, בוחן את הפריים, את טיב היחסים בין שתי הדמויות בכל צילום וצילום.

רכות, אהבה, תשוקה, עצבות, מתח. המון רגשות גועשים מתחת לפני השטח השקטים.

מבט נוסף מגלה דמיון בין הדמויות. אחיות? זוג אוהבות שהחיים המשותפים הפכו אותן דומות זו לזו?

בטקסט המלווה את עבודתה, מסבירה קלי שהאימג‘ים נוצרו מסריקה ועיבוד של שניים או שלושה נגטיבים בפוטושופ.

ההסבר הטכני הוא שאותה דמות מצולמת פעמיים. מכאן הדימיון בין שתי הדמויות.

והידיעה על כך שהצילומים הם אותה דמות משוכפלת מאירה את כל הצילומים באור שונה לגמרי.

ללא הידיעה הזו אי אפשר בכלל להבין שזו אותה דמות. העיבוד הדיגטילי פשוט מושלם, והוא מתחיל בטכניקת צילום מתוכננת ומוקפדת מראש.

קלי צילמה את התמונות מתוך כוונה ומטרה לעבד אותן מאוחר יותר בפוטושופ.

כדי להגיע לתוצאות כל כך טובות, צריך לתכנן בקפידה כל פריים ופריים.

כלומר, מדובר בצילום מבויים, לא מקרי ולא ספונטני.

קלי יוצרת מציאות אמינה, אמיתית. ללא הידיעה על תהליך העבודה אין צופה שהיה מפקפק בכך שמה שנמצא מול העיניים שלו זו מציאות מומצאת, מדומיינת.

היחסים בין הדמויות נראים אמיתיים, הסביבה, הרגשות. הכל מציאותי ואמין.

החפירה לעומק בנבכי ה“אני” שקלי מציעה בעבודתה מגלה שכבות רבות באישיות, קשת רחבה של רגשות ודיאלוג מתמיד בין האישי–פנימי והציבורי–חיצוני.