פעם בשנה, בחופשת הקיץ, במשך שבוע שלם, הייתם קמים כל יום מוקדם בבוקר, לובשים בגדי ים וחולצה ארוכה מכופתרת ומשובצת, מכינים צידנית עם אוכל ושתיה, סל פלסטיק עם מגבות ושמיכה, יורדים לאוטו הקטן הלבן, זה שכל כך אהבת, כי על הלוחית שלו היו רשומים (במקרה, בטח במקרה) החודש ושנת הלידה שלך. מכניסים את הסל והציידנית לתוך הבגאז’, מצרפים אותם לאוהל (כתום?) מקופל, שחיכה שם מלא חול. הייתם נוסעים ליפו, לקנות בקלאווה ומשם לחוף הסלע, לא החוף “שלנו”. החוף שלנו היה חוף שומם כמעט מאדם, זה היה החוף של שבתות. בחוף הסלע היה פחות שומם ופחות מאיים, ואתה העדפת ללכת למקום שתוכל גם למצוא שם אנשים, למקרה ש. הייתם חוזרים בערב, סמוקים, די שמחים.
