אמנים ב”משרה מלאה”, ברי מזל שכמונו, מה אנחנו עושים כל היום ?
בואו נפתח את זה.
אני שמה רגע בצד את השעות/ימים שאני מנחה אמנים, מצלמת נשים. מה שנקרא “פרנסה”.
אמנות “נטו”, כמה זמן היא תופסת ביום שלי?
נגיד עכשיו,
אני עובדת על סידרה חדשה
כותבת רעיונות, במחברת, בפתקים, כל הזמן חושבת מה ואיך
חודש שלם חקרתי את הנושא, שוטטתי באינטרנט
בניתי לי ספריית השראה
ביקרתי בתערוכות
כבר עשיתי סשן צילומים ראשוני, שהיה מוצלח, יהיה המשך.
בוקר שלם עבדתי על מה שצילמתי.
(דוגמה קטנה בהמשך)
יופי. אני מרוצה.
אבל
כל היום
כל יום ?
יוגה, משפחה, טיול עם הכלבה, ספר, נרדמת על הספה מול תוכנית בישול, מבשלת, אופה, מטפלת בחממה, סידורים, מעלה רשימות על אמנות (צילום בעיקר) בבלוג , מעלה משהו לפייסבוק, לאינסטגרם, בודקת את הפיד, מתעצבנת מהחדשות, קפה עם חברה.
באמת, אני מרגישה ברת מזל
אני יכולה להיות אמנית במשרה מלאה. זה לא היה ככה תמיד.
אבל בסופו של יום, כשאני מגלגלת בראש מה עשיתי ואיפה הייתי,
כמה זמן צילמתי ? כמה זמן ערכתי ? כמה זמן כתבתי ? כמה זמן קראתי ? כמה זמן יצרתי ?
