אחת ההנחיות העיקריות שאני נותנת למצולמות שלי (רק כשהן מבקשות הנחיה) היא “אל תבהי”.
הן תמיד שואלות למה אני מתכוונת, ואז אני מוסיפה: “כשאת בוהה אי אפשר לראות אותך”
אני מדברת על מבט, שהוא ייחודי מול המצלמה.
כי יש מבט עם כוונה ויש מבט שהוא בוהה.
והוא קשור ליכולת העמידה מול המצלמה וההתמסרות לרגע הצילום, לקשר שנוצר בין הצלמת למצולמת שלה.
כשאת מתבוננת עם כוונה אפשר לראות אותך.
כשאת בוהה את מנותקת, חסומה, חסרת חיים וחסרת עומק.
בסשן צילום עם מיקה דיברנו לא מעט על יופי והתמסרות וחוכמה ומבט.
מיקה נערה חכמה ויפה.
מאוד חכמה ומאוד יפה.
התבוננתי בה מתמסרת,שולטת בשפת האהבה שבינה לבין המצלמה.
שאלתי אותה, אם היא תזכור שצילמתי אותה כשהיא תהיה דוגמנית בינלאומית מפורסמת ועשירה.
