היו לי כל מיני מילים ומחשבות שרציתי לכתוב על מפגש הצילום עם שרון.
שאלתי את רשותה והאם היא תרצה לכתוב כמה מילים משלה.
הטקסט שהיא שלחה לי היה כמו חץ מכוון ישר ללב.
כל כך מדוייק, כל כך של שרון.
אין לי מה להוסיף, תקראו, תנשמו אותו.
תודה, שרון, תודה לך.
” מבקשת ממנה וממני סליחה
היום שלא הסכמתי לעמוד לפניה.
שהכרת הטוב והיש
היתה בעולמות החיצוניים יותר
ופחות בהסתכלות פנימית על מי שאני
מאז גיל 14 ניהלתי
ריקוד אוהב איתה
החלטתי שאני מאחוריה
נותנת לה להוביל
להיות בעמדה לפני
אני מאחוריה
היא בתפקיד
לעזור לי לזהות ולהוקיר
את הטוב
לעזור בהכרת והוקרת היש
ופלאי הבריאה
הייתי בטוחה שהיא תהיה איתי תמיד ואפילו לימדתי עליה בתיכון
לימדתי צילום חברתי איתה
כמעט לעולם לא העזתי לעמוד לפניה
התחלתי עם סלפי לפני
מצלמת הנייד אחותה הצעירה האחרת והלא מחייבת
לפניה עמדתי לפני חודש אצלך אליסיה
פתאום הסכמתי להיות לפניה ולפעמים להוביל
אליסיה שחף את היית הבחירה הטובה ביותר עבורי
להכיר אותי במקום החדש בחיי היום
את רגישה רואה את השלם ויופיו גם בסדקים
ומאפשרת לי להיות אני
לראשונה לפני המצלמה
מסתכלת לה בעין העדשה
תודה עלייךתודה לך שאיפשרת
שנדע להודות ולהוקיר ולהכיר ביש ובטוב בנו “
