הצלמת Sabine Weiss (נולדה ב 1924) היא אחת הנציגות האחרונות של הצילום ההומניסטי, גישה שנולדה בצרפת מיד אחרי מלחמת העולם השנייה.
אנשים הולכים לאיבוד בתוך הרעש והעומס של העיר הגדלה למימדים מפלצתיים.
וויס מפנה זרקור אל הלב הפועם, האנושי, שבלעדיו אין לעיר קיום ממשי.
בצילומים שלה היחיד הוא הרבה יותר מעוד אחד, יש הבעות פנים, ושפת גוף, וסיפור אישי.
הנוכחות האנושית היא הרבה יותר מרשימה מהעיר עצמה, מהיופי, מההישגים הטכנולוגיים והכלכליים.
