כשאמא נכנסה להריון עם אחותי, אבא גידל שפם.
הוא אמר, שאם זה יהיה בן, ישאיר אותו.
(הוא לא באמת אהב שפמים)
הוא רצה בן כדי ששם המשפחה שלו יישמר לדורות הבאים.
הוא היה בן יחיד.
ונשים מתחתנות ואוטומטית מאמצות את שם המשפחה של הבעל.
(ובארגנטינה – משערת שבעוד מקומות בעולם – הלכו עוד צעד קדימה
במחיקת האישה הנשואה שלא רק ויתרה על שם משפחתה אלא גם
הוסיפה “של” לפני שם המשפחה של בעלה)
הכל היה כל כך ברור, שכך העולם מתנהל.
בכלל לא חשבו שמשהו לא בסדר.
כל יום העולם עושה צעד אחד קטן (וכמה אחורה, לצערי, גם)
לקראת היום שכולנו נהיה שווים ושוות.