* * *

בתחזית הבטיחו שיהיה קריר, אמר לי האיש המיוזע בחניון.

בבוקר שישי חמים במיוחד החלטתי שדי עם העצלנות ותל אביב ותערוכותיה כן מחכות לי.

* * *

הגעתי לאלפרד בזמן ששרי גולן דיברה בכשרון רב על העבודה (הנהדרת!) של

טל שוחט בתערוכה המצויינת שהיא אצרה “החפלה האחרונה”, עם קבוצה של שני וורנר מ talking art.

טל שוחט, סעודה, וידיאו, 2017

השילוב בין חום של סוף יוני בתל אביב וסנדלים חדשים הסתבר כלא מוצלח במיוחד, אבל הייתי נחושה בדעתי להמשיך לקרית המלאכה.
אם היה פחות חום והיה לי פלסטר בהישג יד (מלא שטויות יש לי בתיק, למה אף פעם לא זוכרת לשים בו דברים שימושיים כמו פלסטר?) הייתי הולכת ברגל.
אבל, למה לסבול ?

* * *

בבית בנימיני ראיתי תערוכה שריגשה אותי במיוחד של וולטר מק’קונל “Regarding the Curved Earth”.

Walter McConnell- Regarding the Curved Earth

* * *

בקומה העליונה, שקעתי בעבודת הוידיאו המעולה של ליאב מזרחי דקות ארוכות.

ליאב מזרחי, “רוח קדים”

* * *

ברוזנפלד מאוד אהבתי את התערוכה של שירלי וגנר,”THE UNPHOTOGRAPHED”

SHIRLEY WEGNER Screen 2019

* * *

עברתי את הרחוב למבנה החדש והמצוחצח של ארפטורט, וכל כך רציתי להשאר לגור שם.

מוצגת שם תערוכה מצויינת, של אמנים בוגרי ארפורט.

עידו מיכאלי, ״פנתר שחור ברח מגן החיות של הברונקס״, 2017, שטיח קיר, 240×240 ס״מ.

מאחלת לעצמי עוד הרבה סיבובי גלריות מהנים שכאלה.

ופחות פקקים בדרך חזרה הביתה, אם אפשר.