עידית כותבת:
יש את אלו שמצטלמות כל הזמן. הכי מחייכות. פוטוגניות. יפות. ויש את אלו שממש מעדיפות שלא.
בתור ילדה שמנה בגוף ואח”כ בתור זאת ששמנה בראש (זה אותו דבר), שנים ברחתי מהמצלמה.
לא אהבתי את עצמי.
אליסיה ישבה מולי, הכי רגישה וקשובה, הכי מבינה ויודעת ממה אנחנו בורחות כשמבקשים מאיתנו לחייך למצלמה.
היא הכי ידעה והבינה מה נמצא שם במפגש הזה שלנו עם הפריים של המצלמה שכל כך מבעית אותנו.
כמה זה עמוק ונוגע ורגיש ואמיתי.
אליסיה היא צלמת. היא מתמחה בצילום אישי. אפשר להגיד אפילו שההתמחות שלה זה אישי ונשי. בעיני היא הרבה מעבר.
תעשו לכן טובה לכבוד החג, לכבוד האביב, לכבוד הפריחה והלבלוב שנמצאים בתוככן ותקבעו לכן סשן אצלה בבית.
אל תשכחו להודות לעצמכן על המחווה הזו שעשיתן. למענכן.
